מידע על תחרות וריכוזיות בתחום הבנקאות
ריכוזיות מתייחסת להחזקת כוח (כלכלי במקרה שלנו) קיצוני ובלתי מרוסן בידי גוף ו/ או אדם אחד.
במדינת ישראל תחום הריכוזיות אינו מוכר לרבים מהאנשים והעובדה הזאת בשילוב עם אינטרסים פוליטיים, חברתיים וכלכליים גורמת לבעיה להתפתח יותר ויותר.
במדינת ישראל לא קיימים הרבה בנקים, מה שגורם לאותם בנקים לנצל את המצב הנתון לטובתם הכלכלית על חשבון הלקוחות שלהם, אזרחי המדינה כמובן. קיום חשבון בנק וקבלת שירות בנקאי הם אינם מותרות וכל אדם במאה ה-21 זקוק להם. החל מגילאי נוער ועד גיל זקנה משתמשים בשירותי הבנק.
הבנקים כאמור מנצלים את העובדה הזו לגביית עמלות מנופחות ותשלומים מופרזים, מפני שהם יודעים שללקוח אין לאן לפנות. גם אם יפנה לבנק אחר, אפשרויותיו אינן רבות ויקבל את אותם תנאים בעיתיים גם בבנק אחר.
בעיה חמורה יותר עולה כשעניין הריכוזיות לא מסתיים רק בבנקים. בעלי הון וטייקונים רבים בארץ מחזיקים בעסקים רבים שלכאורה אין ביניהם קשר, אך במבט מורכב ובניתוח מעמיק עולה כי ריכוזיות בכל תחום שהוא, קל וחומר בתחומים שאינם נראים קשורים היא ריכוז כוח מופרז בידי גופים בודדים שמנצלים כלכלית את אזרחי המדינה, לדוגמה- בעל עיתון/ גוף תקשורת שהוא גם בעל סופר או בעל קניון שהוא גם בעל ערוץ טלוויזיה מוכר.
את עניין הריכוזיות במשק בכלל ובבנקים בפרט יש לפרק או לפחות לדלל. זכותו של כל אדם להחזיק באיזה ובכמה עסקים שירצה, אם הוא מספיק מוכשר לכך ורוכש את אמון הציבור שבוחרים להיות לקוחותיו, איך אין לנצל את העובדה שבנק הוא מצרך חובה לכל אזרח ולצמצם כמה שניתן את התחרות, כדי לא לתת לאזרח אפשרות לפנות לנותן שירות אחר.
על המדינה לפרק את הריכוזיות בתחום הבנקים ולפתוח בנקים נוספים בכל עיר וישוב במדינה והעבודה תעשה מעצמה, כי כידוע- כשהתחרות עולה המחירים יורדים.
