בשנים האחרונות במדינת ישראל יותר ויותר נבחרי ציבור מסתבכים בפלילים. כתבי אישום פליליים על ענייני כספים, על התנהגות ציבורית לא נאותה ובמקרה חריג שזכור לכולם אפילו כתב אישום על הטרדה מינית.
וזה לא נגמר בכתבי אישום ומגיע אפילו להרשעות ולעונשי מאסר בפועל. מדינת ישראל שלחה לכלא חברי כנסת, שרים ואפילו ראש ממשלה ונשיא. כמעט כל סוג של נבחר ציבור הורשע בעבירה פלילית כלשהי ונשלח לכלא. הדבר הזה גרם לכתם כבד על המערכת הפוליטית וגרם לאובדן אמון קשה מצד הציבור בנבחרים שלו.
למרות כל זאת, לפי החוק שקיים היום, חברי כנסת יכולים לכהן עם כתב אישום וכך גם ראש הממשלה בכבודו ובעצמו. רק שר לא יכול לכהן עם כתב אישום.
הדוגמאות הכי קרובות שקרו הן אצל ח"כ דוד ביטן (הליכוד), אותו רצה ראש הממשלה למנות לשר החקלאות, אבל ביטן שהיה עם כתב אישום ויתר על התפקיד לאחר יום מההצעה, כי ידע שאין לדבר הזה סיכוי להתממש.
גם ח"כ חיים כץ (הליכוד) "זכה" בכתב אישום לאחר שנים של חקירות ולכן נאלץ להתפטר מתפקידו כשר הרווחה.
אי אפשר לדבר על כתבי אישום מבלי להזכיר את ראש הממשלה, בנימין נתניהו. לראש הממשלה יש 3 כתבי אישום והוא עדיין מכהן כראש ממשלה וכמובן כח"כ. גם ביטן וכץ מכהנים כח"כים, אבל לא כשרים בממשלה. מדוע?
למה ח"כ וראש ממשלה יכול להיות עם כתב אישום, אבל שר לא?
האם יש הבדל בין נבחר ציבור לנבחר ציבור בתוך הכנסת ובתוך הממשלה?
אין הגיון ואין די הסברים של ממש בהבדלים בחקיקה בין חברי כנסת וראש ממשלה עם כתב אישום לבין שרים עם כתב אישום.
החוקים בספר החוקים של מדינת ישראל הם הרבה פעמים דברים שנשארו כמו שהם מבלי שאף-אחד טרח לשנות או לתקן אותם.
ההנחה היא ששר הוא גם תפקיד יצוגי ומניסטריאלי ואדם עם כתב אישום לא יכול להחזיק במשרה כזאת ולהיות הריבון במשרד ממשלתי רשמי, אך מה ההבדל בינו לבין ראש ממשלה? האם ראש ממשלה הוא לא תפקיד יצוגי בנוסף לשאר תפקידיו? האם ראש הממשלה הוא לא הריבון של כל משרדי הממשלה והוא עצמו הבוס הישיר של כל השרים בממשלת ישראל? אפילו חבר כנסת פשוט שלא נושא שום אחריות מיניסטריאלית הוא נבחר ציבור וכתב אישום הוא בגדר מעילה באמון הציבור שלח אותו לבית הנבחרים, כדי שידאג לציבור זה בעצמו!
לצערנו, גם כאן נכנסת הפוליטיקה לשחק תפקיד מרכזי ואולי אפילו יחיד.
כולנו הרי זוכרים שלפני למעלה מעשור שכשראש הממשלה היה אהוד אולמרט ויו"ר האופוזיציה היה בנימין נתניהו, איך דרש ממנו נתניהו להתפטר וטען כי ראש ממשלה לא יכול לכהן תחת כתב אישום וכי האינטרסים שלו יכולים להראות משוחדים על-ידי דעות לא ענייניות ורעיונות לדרכים לחמוק מעונש. אם כך, מה השתנה? מצבו האישי של נתניהו כמובן. כעת הוא ראש הממשלה שמכהן, יש שיגידו בהצלחה ויש שיגידו שלא, תחת 3 כתבי אישום ואין לו שום אינטרס לדרוש שוב שראש ממשלה לא יכהן תחת כתב אישום.
האם אפשר להגיע למצב שיש נבחרי ציבור ישרים ללא כתבי אישום?
כמובן שכולנו רוצים להגיע למצב שבו אין אף נבחר ציבור מושחת. אנשי ציבור עם כתבי אישום וכמובן עם הרשעות פליליות לא מביאים הרבה כבוד. לא לעצמם, לא למי שבחר בהם וכמובן לא למדינה, אבל זה יכול לקרות בכל מדינה ובכל זמן נתון. אין גוף, ממשלה או מדינה שאין בה שחיתות כזו או אחרת ותפקידנו כציבור מעור ואחראי לפקוח עין ולהיות תמיד עם היד על הדופק, מי הנבחרים שלנו ומה הם עושים עם הכסף שלנו.
למרות שנבחרי ציבור רבים נשלחו לכלא, מדינת ישראל דווקא מייחסת לעניין זווית חיובית. המדינה כל-כך חזקה והחוק בה שווה לכולם שהמדינה מסוגלת לשלוח לכלא גם את חברי הכנסת שלה, את השרים שלה, את ראש הממשלה שלה ואפילו את הנשיא שלה.
האחריות של נבחרי הציבור היא להיות יותר נוקשים עם החוקים ולא לאפשר לאף נבחר ציבור לכהן עם כתב אישום. הם צריכים להיות כמובן גם הוגנים ולא להסתייג מההחלטות האלה כשהן נוגעות אליהם, אבל האמון בנבחרי הציבור הולך ונשחק ואולי הפתרון נמצא אצלנו, האזרחים. הריבון הוא העם והבוס של נבחרי הציבור זה כל אחד ואחד מאזרחי ישראל שמלאו לו 18 ומחליט מי ייצג אותו בכנסת.
אולי וכדאי שיגיע הזמן שנשלח לבית הנבחרים אנשים ראויים. אנשים עם עבר נקי, עם הווה נקי ועם עתיד שמתעסק בנו, מי ששלח אותם לשם.
זה תלוי במעשים שלהם, אבל לפני זה- בהחלטות שלנו.
