בזמן שאנחנו נאבקים – שכר הפוליטיקאים מרקיע שחקים

שכר חברי הכנסת – מרקיע שחקים

שכרם של חברי הכנסת עומד כיום על למעלה מ-40 אלף ש״ח כמו גם ראש הממשלה שמחויב להיות חבר כנסת ונהנה ממשכורת של למעלה מ- 50 אלף ש״ח. לאחרונה נכנס לתוקף החוק הנורווגי שמטרתו להפריד בין הרשות המחוקקת לרשות המבצעת, כלומר בין הכנסת לבין ההמשלה, כך ששרים הם אינם חברי כנסת. מה שאומר שיש בפועל יותר מ-120 נבחרי ציבור שהיינו רגילים אליהם כל השנים האלה מקום המדינה.

חברי הכנסת והשרים נהנים גם מהטבות ומהעלאות שכר בפועל בכל כמה שנים, מה שמעלה שאלות ותהיות רבות לגבי שליחות, מוסר ודוגמא אישית אשר צריכים לתת.

מדוע שכר חברי הכנסת גבוה כל-כך?

שכר חברי הכנסת מעורר לא פעם, בין היתר, תלונות רבות מצד המגזר העסקי והפרטי, בשל שכרם הגבוה ותוספות השכר התכופות. בעוד שהשכר הממוצע במשק עומד כיום על 12,000 ש״ח, חברי הכנסת וראש הממשלה נהנים ממשכורת של למעלה מ-40,000 ש״ח, העלאות שכר תכופות שמגולמות בתוכן תוספת ביגוד, תוספות נוספות ועליית שכרם בהתאם לעליית השכר הממוצע במשק.

כאמור, השכר המדובר הוא פי 3.5 מהשכר הממוצע במשק ופי כמה וכמה משכר של מגזרים רבים קשי יום.

כאן נשאלת שאלת המוסר והשליחות הציבורית- מדוע פי 3.5? מדוע לא פי 3? מדוע לא פי 2.5? מי קבע את הסכום המדויק עד לרמת מאות, עשרות ואחדות השקלים של שכרם?

בין אם ועדה אחראית לכך ובין אם חברי הכנסת עצמם, זה לא באמת משנה. שום ועדה היא לא סופית והתשובה הסופית לגבי שכר חברי הכנסת היא בידם של חברי הכנסת עצמם. ועדת השכר של חברי הכנסת היא בגדר המלצה והיא שולחת את המלצותיה לועדת הכנסת, שזו כמובן נחשבת לאחת הועדות הקבועות בכנסת וחבריה כמו היו"ר שלה, איך לא, הם חברי הכנסת בעצמם.

לאחרונה ראינו מספר חברי כנסת ושרים שרוצים לתרום חלק ממשכורתם או אפילו את כולה. שר המדע לשעבר, יזהר שי, טען שאין לו מה לעשות עם סכום כל-כך גבוה של שכר ושהוא מעוניין לתרום 30% ממשכורתו באופן קבוע. ח"כ ניר ברקת (הליכוד) הגדיל ואמר שהוא רוצה להתנהל בדיוק כמו בתקופה שהיה ראש עיריית ירושלים ולהרוויח שקל בכל חודש, כלומר לתרום כמעט את כל המשכורת שלו.

נשמע נחמד, מוסרי ומעורר השראה, אבל כל החלטה כזאת של חבר כנסת אינה שלו בלבד. החלטות כאלה מחויבות לעבור ועדות ומבחנים ולעיתים נעלמות בתוך סדר היום הפוליטי העשיר במדינה שלנו.

לא רק יוזמות פרטיות לתרומת שכר יכולות להתעכב. גם החלטות כוללות של הכנסת על הקפאת עליית שכר או על הפחתת שכר יכולות לא להתממש. הצעות כאלה הן לא יוזמות פרטיות והן חייבות להגיע להצבעה מסודרת. לחברי הכנסת נוח ברוב המקרים "לשכוח" להצביע על הצעות חוק מהסוג הזה או לעכב את הבאת ההצעות האלה לדיון. הם סומכים על זה שהציבור יזכור רק את היוזמה שלהם להקפיא את שכרם ולא באמת יעקוב אחרי מה שחברי הכנסת עושים בהמשך.

מה הפתרון לכך?

הפתרון המעשי שחדשות news4 חשבו לכך הוא הקמת ועדה א-פוליטית שישבו בה משפטנים וכלכלנים שיקבעו את שכר חברי הכנסת, את שכר הבסיס, את התוספות, את תדירותן ואת ההטבות שמגיעות או שלא מגיעות להם. הועדה תקבעה כמובן סכום מינימאלי וראוי לחברי הכנסת ובו בזמן סכום מקסימאלי שלא יעלה על מספר מסוים שהועדה תקבע. הועדה תהיה מחייבת ולא בגדר המלצה ואף חבר כנסת לא יוכל לעכב הקפאות או הורדות שכר לחברי הכנסת.

חברי הכנסת אינם מורמים מעם. הם נציגי העם שנבחרו על ידו ואמורים לייצג את כל גווניו. שכרם לא אמור להיות בפער כה גבוה מרבים וטובים במגזר הפרטי ובמיוחד משכבות חלשות במגזר העסקי.

אולי כדאי שנזכור את מי שלחנו לכנסת בשנים עברו, מי הציע הצעות וגם מימש אותן ומי רק עשה את זה לצורך הראווה. הרי שום חוק לא יעזור, אם חברי הכנסת לא באמת רוצים להקפיא או להפחית ממשכורתם ואולי הפתרון היחיד הוא בידנו- בהחלטה שלנו את מי לשלוח לכנסת בבחירות הבאות ואת מי להוציא משם.